צהבת A

המחלה | תפוצת המחלה | החיסון | החיסון בישראל | תופעות לוואי אפשריות | באיזה גיל ניתן החיסון | מתי לא להתחסן | חשוב לזכור

חיסון HAV נועד למנוע הידבקות בדלקת כבד נגיפית מסוג (Hepatitis A) A, או בשמה העממי צהבת A.
משנת 1999 החיסון נגד דלקת כבד נגיפית מסוג A נכנס לשגרת החיסונים של ילדי ישראל. דלקת בכבד (שאחד מתסמיניה הוא גם צהבת ולכן פעמים רבות היא מכונה צהבת) יכולה להתפתח מסיבות שונות כגון צריכה מופרזת של אלכוהול, שימוש בתרופות מסויימות וכן מזיהום של חיידקים ונגיפים שונים. ישנם כמה סוגים שונים של דלקות בכבד שנגרמות על ידי נגיפים, והנפוצות שבהן הן דלקת כבד נגיפית מסוג A, מסוג B ומסוג C.
צהבת A היא מחלה מידבקת שנגרמת על ידי נגיף הפטיטיס A. הנגיף מופץ במגע עם צואה של אדם הנושא את הנגיף, לרוב דרך מזון ושתייה מזוהמים, ולכן חשוב לשמור על היגיינה בסביבת הילדים. מספיקה כמות מיקרוסקופית של צואה נגועה כדי להעביר את המחלה מאדם לאדם. התסמינים של המחלה דומים לתסמינים של דלקות נגיפיות אחרות בכבד וכוללים חום, עייפות, איבוד תאבון, בחילות, הקאות, כאבי בטן, שתן כהה, כאבים במפרקים ועור צהוב או עיניים צהובות. ברוב המקרים ניתן להחלים מהמחלה לחלוטין ללא נזק קבוע לכבד, אולם לעיתים רחוקות (פחות מ-0.5% מסך המקרים) היא עלולה לגרום לקריסת הכבד ולמוות. הסיכוי למוות גבוה יותר אצל חולים מעל גיל 40 ועומד על כ-2% מהמקרים. במקרים רבים חולפת המחלה מבלי שהחולים מפתחים כלל תסמינים חיצוניים כלשהם והם אינם מודעים לכך שנדבקו בנגיף. הסבירות לכך גבוהה יותר בנדבקים צעירים: כ-70% מהנדבקים מתחת לגיל 6 אינם מפתחים תסמינים חיצוניים כלשהם של המחלה, בעוד שמעל לגיל זה המחלה היא בדרך כלל סימפטומטית (כלומר הנדבקים מפתחים תסמינים של המחלה).
תקופת הדגירה של הנגיף מרגע החשיפה ועד הופעת התסמינים נמשכת בין 2-6 שבועות, ותקופת החולי נמשכת בדרך כלל פחות מחודשיים. ב 15%-10% מהנדבקים עלולה תקופת החולי להימשך עד 6 חודשים. לצהבת A אין טיפול רפואי יעודי, והטיפול כיום הוא טיפול תומך בעיקרו, הכולל מנוחה ושתייה מרובה.

צהבת A לא נפוצה במדינות המתועשת, אך היא עדיין נפוצה בשיעורים גבוהים במדינות מתפתחות שבהן תנאי סניטציה והיגיינה לקויים; בעיקר באזורים מסוימים של אפריקה, מרכז ודרום אמריקה ואסיה. על פי הערכת ארגון הבריאות העולמי, באזורים אלו רוב מוחלט של הילדים חולים במחלה עד גיל 9.
לפי נתונים של המרכז של המרכז האמריקאי לשליטה ומניעה של מחלות, בשנים 1980-1995 דווחו בארצות הברית 30-40 אלף מקרים כל שנה. עם זאת, מעריכים כי מספר ההידבקויות היה למעשה גבוה פי 3. הסיבה להבדל העצום היא שמקרים רבים אינם מדווחים או שהנדבקים לא מפתחים סימפטומים חיצוניים של המחלה ולכן אינם מזוהים ככאלו. ב-1995 החלו לחסן תינוקות בארצות הברית ובעקבות כך חלה ירידה משמעותית במספר המקרים: ב-2000 דווחו כ-13 אלף מקרים ובשנת 2006 דווחו כ-3,600 מקרים בלבד.
בישראל, על פי המרכז הלאומי לבקרת מחלות, עד שנת 1992 אין נתונים מדויקים על מספר המקרים מכיוון שעד שנה זו לא הופרדו הדיווחים מהדיווחים על דלקת כבד נגיפית מסוג B. ב-1997 דווחו יותר מ-4,000 מקרים. מ-1999 החיסון נכנס לשגרת החיסונים של ילדי ישראל ובעקבות כך חלה ירידה משמעותית במספר המקרים: ב-2003 עמד מספר המקרים על כמאה מקרים. שיעור המקרים בשנה זו עמד על 2.1 מקרים לכל 100 אלף תושבים - פחות מבפינלנד ויותר מאשר גרמניה ואנגליה.

החיסון נגד צהבת A שניתן כיום בישראל הינו חיסון פעיל. כלומר, חושפים את מערכת החיסון של המחוסן באופן מלאכותי לנגיף מומת, דבר שמאפשר לגוף לייצר נוגדנים לנגיף מבלי לגרום למחלה עצמה. נתונים שפרסם המרכז האמריקאי לבקרה ומניעה של מחלות מראים כי קרוב ל-100% ממקבלי החיסון מפתחים נוגדנים לנגיף בתוך תקופה של 4 שבועות (הכוונה במקבלי החיסון היא לאלו שהשלימו את סדרת החיסונים במלואה). עם זאת, חסרים עדיין נתונים בנוגע לנוכחות הנוגדנים בדם לאורך זמן ויצירת זיכרון חיסוני לנגיף, מכיוון שהחיסון זמין בעולם החל משנת 1995-1996. ממחקרים שנערכו בתאילנד ובארצות הברית לגבי יעילות החיסון הראו כי בקהילות עם שיעורי הידבקות גבוהים, אחוז ניכר מאוכלוסיית הילדים שחוסנו (יותר מ-94%) לא חלו במחלה.

כאמור, החיסון הוא חלק משגרת החיסונים של ילדי ישראל מ-1999 וניתן לקבל אותו בתחנות טיפת חלב ששייכות למשרד הבריאות, לעירייה או לקופות החולים. החיסון אינו כרוך בתשלום נוסף מעבר לאגרות טיפת חלב הרגילות שמשלמים במועד הרישום. החיסון ניתן בזריקה לשריר באזור הקדמי צדדי של הירך (שריר ה - Vastus Lateralis). זהו השריר הגדול ביותר מבין ארבעת חלקי השריר הארבע ראשי ואחד השרירים העבים בבגוף. שריר זה מסוגל לספוג כמות גדולה של חומר (עד 2 מ"ל כאשר רוב החיסונים מכילים בין 0.5-1 מ"ל) ויש בו מיעוט של עצבים וכלי דם, ולכן הוא מועדף כמקום להזרקה לתינוקות וילדים עד גיל שלוש, שאצלם שריר הזרוע עדיין לא מפותח דיו.
*** הפרטים המופעים כאן הם לגבי התרכיב החיסוני המקובל שניתן היום בישראל בשם HAVRIX 720. ניתן לקבל חיסון זה בשילוב עם תרכיבים אחרים מומתים או חיים מוחלשים ואין צורך במרווח זמן ביניהם.

חיסון, כמו כל תרופה, עשוי לגרום לתופעות לוואי. במקרה של חיסון נגד צהבת A נצפו עד כה תופעות לוואי קלות בלבד שחולפות לרוב תוך יומיים. בשכיחות גבוהה ניתן לציין:

• תגובות מקומיות באזור ההזרקה כמו אודם, רגישות מקומית ,כאב, התקשות ונפיחות, שחולפות בדרך כלל עד 24 שעות ממועד החיסון. ניתן להקל על תופעות אלו על יד הנחת תחבושת ספוגת מים פושרים על מקום ההזרקה.
• תגובות כלליות כגון עליית חום מתונה, כאבי ראש, שלשולים, עייפות וירידה בתאבון, כאבי שרירים ומפרקים, בחילות והקאות, שחולפות לרוב תוך 48 שעות ממועד החיסון. במידה והחום עולה יש לתת לילד, בהתייעצות עם רופא, תכשיר להורדת חום.

תופעות לוואי קשות יותר שעלולות להתפתח הן נדירות מאוד וכוללות התכווצויות, תגובות אלרגיות מאוחרות כגון נזלת, שיעול, אדמומיות, פריחה אלרגית ואורטיקריה (תגובה אלרגי חריפה בעור), וכן תגובות אלרגיות מיידיות מסוג שוק אנפילקטי - מצב רב מערכתי שגורם לקשיי נשימה, נפיחות של השפתיים והלשון, פריחה נרחבת, בצקת ואף אבדן הכרה. מסיבה זו משרד הבריאות ממליץ להמתין כ-20 דקות במוקד הרפואי שבו ניתן החיסון כדי לעקוב אחרי תגובת הילד המחוסן ואחרי הופעת תגובות חריגות. במידת הצורך, מצויד המוקד הרפואי בערכת טיפול יעילה לעזרה ראשונה.

החיסון נגד דלקת כבד נגיפית מסוג A ניתן בסידרה של 2 מנות (בהזרקה)

• המנה הראשונה ניתנת בגיל 18 חודשים
• המנה השנייה ניתנת בגיל 24-30 חודשים

חשוב להקפיד על קבלת החיסון במועד המומלץ ובמספר המנות המקובל. דחיית מועד החיסון עלולה לחשוף את הילד למחלות. ניתן לקבל תזכורת על מועד החיסון מאתר זה על ידי הרשמה ויצירת פנקס חיסונים ממוחשב.

ישנם מצבים בהם מומלץ לדחות את מועד החיסון נגד דלקת כבד נגיפית מסוג A או לא לקבלו בכלל, אולם לפני קבלת ההחלטה כדאי להתייעץ עם הצוות הרפואי:

• במקרה של מחלת חום (חום גבוה מ-38 מעלות) יש לדחות את מועד החיסון עד להחלמה.
• במקרה של מחלה זיהומית חריפה יש לדחות את מועד החיסון עד להחלמה.
• במקרה של תגובה קודמת חמורה לאותו תרכיב יש להתייעץ עם הצוות הרפואי בנוגע לקבלת החיסון.
• במקרים של ליקוים חמורים במערכת החיסון (מולדים או נרכשים - עקב מחלות ממאירות או טיפול מדכא חיסון כמו כימותרפיה) יש להתייעץ עם הצוות הרפואי לגבי קבלת החיסון.

• לאחר קבלת החיסון יש להמתין כ-20 דקות במוקד הרפואי שבו ניתן החיסון כדי לעקוב אחרי תגובת הילד ואחרי הופעת תגובות חריגות. במידת הצורך, מצויד המוקד הרפואי בערכת טיפול יעילה לעזרה ראשונה.
• יש להביא את פנקס החיסונים למוקד הרפואי שבו ניתן החיסון. עם קבלת החיסון הראשון (בדרך כלל עוד בבית החולים) מקבל ההורה את פנקס החיסונים המאגד ומאשר את כל החיסונים שקיבל בעל הפנקס. כל קבלת חיסון מתועדת בפנקס. לא יינתן חיסון ללא פנקס חיסונים!
• הורים רבים שוכחים לחסן את ילדיהם במועד המומלץ ומעלים בכך את סיכון ילדיהם להיחשף לגורם המחלה. אתר זה מציע שירות ייחודי מסוגו בעולם ומאפשר לכם בעזרת פנקס החיסונים הווירטואלי לקבל תזכורת אלקטרונית על מועד החיסון של ילדיכם.
• פנקס החיסונים הממוחשב מאפשר לכם גם לעקוב אחר מועדי החיסון ואחר חיסונים שכבר ביצעתם. הפנקס לא מהווה תחליף לפנקס החיסונים הרשמי, אלא משלים אותו. צרו פנקס חיסונים ממוחשב עוד היום.