צהבת B

המחלה | תפוצת המחלה | החיסון | החיסון בישראל | תופעות לוואי אפשריות | באיזה גיל ניתן החיסון? | מתי לא להתחסן? | חשוב לזכור

חיסון HBV נועד למנוע הידבקות בדלקת כבד נגיפית מסוג (Hepatitis B) B, או בשמה העממי צהבת B.
משנת 1992 החיסון נגד דלקת כבד נגיפית מסוג B נכנס לשגרת החיסונים של ילדי ישראל. דלקת בכבד (שאחד מתסמיניה הוא צהבת, ולכן מכונה צהבת פעמים רבות) יכולה להתפתח מסיבות שונות כמו צריכה מופרזת של אלכוהול, שימוש בתרופות מסוימות וכן מזיהום של חיידקים ונגיפים שונים. ישנם כמה סוגים של דלקות בכבד הנגרמות על ידי נגיפים, והנפוצות שבהן הן דלקת כבד נגיפית מסוג A, מסוג B ומסוג C.
דלקת כבד נגיפית מסוג B היא מחלה מדבקת הנגרמת על ידי נגיף ההפטיטיס B. הנגיף מופץ במגע עם נוזלי הגוף של אדם שנושא את הנגיף או חולה במחלה - לרוב דרך הדם או במגע מיני, אך גם מגע עם רוק מזוהם עלול לגרום להדבקה. דרך נוספת להעברת הנגיף היא מהאם לתינוק בזמן המעבר בתעלת הלידה (ולכן מחסנים תינוקות מיד לאחר הלידה). דלקת כבד נגיפית מסוג B עלולה להתפתח למחלה אקוטית (חריפה) שנמשכת כמה שבועות עד כמה חודשים ובדרך כלל מחלימים ממנה לגמרי, או למחלה כרונית ממושכת שעלולה לגרום לנזק מתמשך לכבד ולהוביל למגוון מחלות כמו שחמת הכבד וסרטן, ולעתים אף למוות.
התסמינים של דלקת כבד נגיפית אקוטית מסוג B דומים לתסמינים של דלקות נגיפיות אחרות בכבד וכוללים חום, עייפות, אובדן תיאבון, בחילות, הקאות, כאבי בטן, שתן כהה, כאבים במפרקים ועור צהוב או עיניים צהובות. הטיפול הרפואי כולל בדרך כלל מנוחה, תזונה מתאימה ונוזלים, וברוב המקרים חולפת המחלה לאחר כמה שבועות עד כמה חודשים ללא נזק קבוע לכבד. בכמחצית המקרים חולפת המחלה מבלי שהחולים מפתחים תסמינים חיצוניים כלשהם של המחלה ומבלי שהם מודעים לכך שנדבקו בנגיף. ב-5%-10% מהמקרים מתפתחת דלקת כרונית בכבד, כאשר הסיכויים לכך גדלים ככל שנדבקים בנגיף בגיל צעיר יותר.
התסמינים של דלקת כבד נגיפית כרונית מסוג B דומים, אצל חלק קטן מהחולים, לתסמינים של דלקת כבד נגיפית אקוטית מסוג B ושל דלקות נגיפיות אחרות בכבד, אך רוב החולים הכרוניים אינם מפתחים תסמינים חיצוניים כלשהם לתקופה ארוכה של 20-30 שנה. עם זאת, הם נשאים של הנגיף ועלולים להדביק אחרים. דלקת כבד נגיפית כרונית מסוג B עלולה לגרום למגוון של בעיות בתפקודי הכבד ולמחלות שונות כמו שחמת הכבד וסרטן בכבד. כרבע מהחולים הכרוניים מתים לבסוף כתוצאה מסיבוכים שנגרמים על ידי מחלות אלו. הסיכויים של נשא כרוני לחלות בסרטן הכבד גדולים פי 300 מסיכוייו של אדם שאיננו נשא.

לפי ארגון הבריאות העולמי מספר החולים הכרוניים בדלקת כבד נגיפית מסוג B בעולם מוערך ב-350 מיליון בני אדם, כאשר בכל שנה מעל 600 אלף בני אדם מתים ממחלות וסיבוכים בכבד הנגרמים כתוצאה מהמחלה. בנוסף מעריך הארגון כי חיים כיום ברחבי בעולם כ-2 מיליארד איש שנדבקו בנגיף. בחלקים מאפריקה, דרום מזרח אסיה וסין, מעל ל-10% מהאוכלוסייה הם חולים כרוניים.
על פי הערכת המרכז האמריקאי לבקרה ומניעה של מחלות, בארצות הברית לבדה יש בין 800 אלף ל 1.4 מיליון חולים כרוניים. נתונים לגבי תפוצת המחלה מראים כי בתחילת שנות ה-80 עמד מספר המקרים החדשים על קרוב ל-20 אלף בשנה יחד עם זאת, מעריכים כי מספר המקרים עמד על יותר מ-50 אלף. הסיבה להבדל העצום היא שמקרים רבים אינם מזוהים ולכן אינם מדווחים או שהנדבקים אינם מפתחים סימפטומים חיצוניים של המחלה לכן אין לגביהם תיעוד. החל מ-1991 החלו לחסן תינוקות בארצות הברית נגד המחלה ובעקבות כך חלה ירידה חדה במספר המקרים: ב-2006 דווחו פחות מ 5,000 מקרים חדשים.
בישראל, על פי המרכז הלאומי לבקרת מחלות, אין נתונים מדויקים על מספר המקרים של המחלה עד שנת 1992 מכיוון שעד שנה זו לא הופרדו הדיווחים מדיווחים על דלקת כבד נגיפית מסוג A. בשנת 1992, כאשר החלו לחסן תינוקות בישראל נגד המחלה, דווחו כ-140 מקרים. בעקבות הכללת החיסון חלה ירידה לא עקבית במספר מקרים וב-2003 דווחו כ-80 מקרים בלבד. שיעור המקרים בישראל בשנה זו עמד על 1.4 מקרים לכל 100 אלף תושבים - פחות מבפינלנד ומגרמניה ויותר מדנמרק.

החיסון נגד דלקת כבד נגיפית מסוג B שניתן כיום בישראל הוא חיסון פעיל. כלומר, חושפים את מערכת החיסון של המחוסן באופן מלאכותי לחלבון של הנגיף שמופק בהנדסה גנטית, דבר שמאפשר לגוף לייצר נוגדנים לנגיף מבלי לגרום למחלה עצמה. נתונים שפירסם המרכז לבקרה ומניעה של מחלות האמריקאי מראים כי יותר מ-90% מהמבוגרים ו-95% מבני הנוער והילדים שמשלימים את סדרת החיסונים מפתחים נוגדנים לנגיף. עם זאת, מעל גיל 60 ההשפעה של החיסון יורדת ורק כ-75% ממקבלי החיסון מפתחים נוגדנים לנגיף. רמת הנוגדנים בדם שנוצרים בעקבות החיסון יורדת עם הזמן, אך הזיכרון החיסוני נשמר במשך יותר מ-20 שנה, ולכן הגוף נשאר מחוסן למרות הירידה ברמת הנוגדנים. יעילות החיסון במניעת המחלה היא 80%-100% מהמחוסנים.

כאמור, החיסון הוא חלק משגרת החיסונים של ילדי ישראל מ-1992 וניתן לקבל אותו בתחנות טיפות החלב ששייכות למשרד הבריאות, לעירייה או לקופות החולים. החיסון אינו כרוך בתשלום נוסף מעבר לאגרות טיפת חלב הרגילות שמשלמים במועד הרישום. החיסון ניתן בזריקה לשריר באזור הקדמי צדדי של הירך (שריר ה - Vastus Lateralis). זהו השריר הגדול ביותר מבין ארבעת חלקי השריר הארבע ראשי ואחד השרירים העבים בבגוף. שריר זה מסוגל לספוג כמות גדולה של חומר (עד 2 מ"ל כאשר רוב החיסונים מכילים בין 0.5-1 מ"ל) ויש בו מיעוט של עצבים וכלי דם, ולכן הוא מועדף כמקום להזרקה לתינוקות וילדים עד גיל שלוש, שאצלם שריר הזרוע (Deltoid) עדיין לא מפותח דיו.
*** הפרטים המופעים כאן הם לגבי התרכיב החיסוני המקובל שניתן היום בישראל בשם ENGERIX B. ניתן לקבל חיסון זה בשילוב עם תרכיבים אחרים מומתים או חיים מוחלשים ואין צורך במרווח זמן ביניהם.

חיסון, כמו כל תרופה, עשוי לגרום לתופעות לוואי. במקרה של חיסון נגד דלקת כבד נגיפית מסוג B נצפו עד כה תופעות לוואי קלות בלבד שחולפות לרוב תוך יומיים. בשכיחות גבוהה ניתן לציין:

• תגובות מקומיות באזור ההזרקה כמו אודם, רגישות מקומית, כאב ונפיחות, שחולפות בדרך כלל עד 24 שעות ממועד החיסון. ניתן להקל על תופעות אלו על יד הנחת תחבושת ספוגת מים פושרים על מקום ההזרקה.
• תגובות כלליות כגון עליית חום מתונה, כאבי ראש, כאבי שרירים ופרקים, סחרחורות, עייפות, בחילה, כאבי בטן, הפרעות בתפקודי הכבד וירידה בתאבון, שחולפות לרוב תוך 48 שעות ממועד החיסון. במידה והחום עולה יש לתת לילד, בהתייעצות עם רופא, תכשיר להורדת חום.

תופעות לוואי קשות יותר שעלולות להתפתח הן נדירות מאוד וכוללות התעלפות, הפרעות במערכת העצבים, דלקת בפרקים ותגובות אלרגיות מאוחרות כגון נזלת, שיעול, אדמומיות, פריחה אלרגית ואורטיקריה (תגובה אלרגי חריפה בעור), וכן תגובות אלרגיות מיידיות מסוג שוק אנפילקטי - מצב רב מערכתי שגורם לקשיי נשימה, נפיחות של השפתיים והלשון, פריחה נרחבת, בצקת ואף אבדן הכרה. מסיבה זו משרד הבריאות ממליץ להמתין כ-20 דקות במוקד הרפואי שבו ניתן החיסון כדי לעקוב אחרי תגובת הילד המחוסן ואחרי הופעת תגובות חריגות. במידת הצורך, מצויד המוקד הרפואי בערכת טיפול יעילה לעזרה ראשונה.

החיסון נגד צהבת B הוא החיסון הראשון אותו מקבל התינוק. החיסון ניתן בסדרה של 3 מנות (בהזרקה):

• המנה הראשונה ניתנת בגיל יום (עוד בבית החולים)
• המנה השנייה ניתנת בגיל חודש.
• המנה השלישית ניתנת בגיל 6 חודשים.

חשוב להקפיד על קבלת החיסון במועד המומלץ ובמספר המנות המקובל. דחיית מועד החיסון עלולה לחשוף את הילד למחלות. ניתן לקבל תזכורת על מועד החיסון מאתר זה על ידי הרשמה ויצירת פנקס חיסונים ממוחשב.

מתי לא להתחסן ישנם מצבים בהם מומלץ לדחות את מועד החיסון נגד צהבת B או לא לקבלו בכלל, אולם לפני קבלת ההחלטה כדאי להתייעץ עם הצוות הרפואי:

• במקרה של מחלת חום (חום גבוה מ-38 מעלות) יש לדחות את מועד החיסון עד להחלמה.
• במקרה של מחלה זיהומית חריפה יש לדחות את מועד החיסון עד להחלמה.
• במקרה של תגובה קודמת חמורה לאותו תרכיב יש להתייעץ עם הצוות הרפואי בנוגע לקבלת החיסון.
• במקרים של ליקוים חמורים במערכת החיסון (מולדים או נרכשים - עקב מחלות ממאירות או טיפול מדכא חיסון כמו כימותרפיה) יש להתייעץ עם הצוות הרפואי לגבי קבלת החיסון.
• לא תועדו השפעות קליניות מיוחדות שנגרמו עקב קבלת החיסון בזמן הריון, אם כי לא בוצעו מחקרים ספציפיים שבדקו את בטיחות החיסון בזמן הריון.

• לאחר קבלת החיסון יש להמתין כ-20 דקות במוקד הרפואי שבו ניתן החיסון כדי לעקוב אחרי תגובת הילד ואחרי הופעת תגובות חריגות. במידת הצורך, מצויד המוקד הרפואי בערכת טיפול יעילה לעזרה ראשונה.
• יש להביא את פנקס החיסונים למוקד הרפואי שבו ניתן החיסון. עם קבלת החיסון הראשון (בדרך כלל עוד בבית החולים) מקבל ההורה את פנקס החיסונים המאגד ומאשר את כל החיסונים שקיבל בעל הפנקס. כל קבלת חיסון מתועדת בפנקס. לא יינתן חיסון ללא פנקס חיסונים!
• הורים רבים שוכחים לחסן את ילדיהם במועד המומלץ ומעלים בכך את סיכון ילדיהם להיחשף לגורם המחלה. אתר זה מציע שירות ייחודי מסוגו בעולם ומאפשר לכם בעזרת פנקס החיסונים הווירטואלי לקבל תזכורת אלקטרונית על מועד החיסון של ילדיכם.
• פנקס החיסונים הממוחשב מאפשר לכם גם לעקוב אחר מועדי החיסון ואחר חיסונים שכבר ביצעתם. הפנקס לא מהווה תחליף לפנקס החיסונים הרשמי, אלא משלים אותו. צרו פנקס חיסונים ממוחשב עוד היום.