חצבת | חזרת | אדמת | MMR

לפי הערכת ארגון הבריאות העולמי, בשנת 2007 היו ברחבי העולם יותר מ-20 מיליון מקרי חצבת, בעיקר במדינות מתפתחות (לטבלת התפוצה), מהם קרוב ל-200 אלף מקרים הסתיימו במוות.
בארצות הברית, על פי המרכז האמריקאי לבקרה ומניעה של מחלות, בשנות ה-50 דווחו כל שנה כחצי מיליון מקרים של חצבת, מהם כ-500 מאות מקרים הסתיימו במוות כתוצאה מסיבוכי המחלה. למעשה מעריך המרכז כי מספר המקרים בשנים אלו היה 3-4 מיליון מקרים בשנה, כאשר בכל שנתיים עד שלוש שנים התפרצה מגפת חצבת. הסיבה להבדל העצום היא שמקרים רבים אינם מדווחים או שהנדבקים לא מפתחים תסמינים חיצוניים של המחלה ולא מזוהים כחולים. מ 1963 התחילו לחסן באופן שגרתי תינוקות נגד חצבת בארצות הברית, וכתוצאה מכך נרשמה ירידה בתחלואה: ב 1978 דווחו כ-27 אלף מקרים, וב 1983 דווחו כ-1,500 מקרים בלבד. מ 1997 דווחו בארצות הברית כל שנה פחות מ-200 מקרי חצבת, כאשר בשנת 2004 דווחו פחות מ-40 מקרים.
בישראל, על פי המרכז הלאומי לבקרת מחלות, דווחו ב-1967 יותר מ-2,000 מקרים. בשנה זו התחילו לחסן ילדים נגד חצבת וכתוצאה מכך נרשמה ירידה תלולה בתחלואה, וב-1971 דווחו כ-130 מקרים בלבד. למרות הירידה הכללית במספר המקרים, נרשמו כמה התפרצויות תקופתיות בשנות ה-70 וה-80. ההתפרצות האחרונה התרחשה ב 1994 ודווחו בה כ-1,500 מקרים, אך מאז נשמרו שיעורי הידבקות נמוכים. ב-2003 דווחו בישראל כ-120 מקרים (1.8 מקרים לכל 100 אלף תושבים) - פחות מהשיעור הממוצע באיחוד האירופי ובמדינות כמו צרפת ואירלנד, וגבוה מהממוצע במדינות כמו ארצות הברית, דנמרק ונורווגיה.

חזרת היא מחלה מדבקת הנפוצה בעיקר אצל ילדים ותוקפת את בלוטות הרוק. המחלה נגרמת על ידי נגיף החזרת (Mumps Virus) המועבר מאדם לאדם דרך טיפות המופרשות ממערכת הנשימה בזמן שיעול, עיטוש או דיבור. לאחר תקופת דגירה בת 14-18 ימים, מופיעים תסמיני המחלה הראשוניים המתבטאים בכאבי שרירים, קושי בבליעה, ירידה בתאבון, כאבי ראש וחום. כ-20% מהנדבקים בחזרת לא מפתחים סימפטומים של המחלה כלל, וקרוב למחצית מהנדבקים לא מפתחים תסמינים נוספים למעט תסמיני המחלה הראשוניים. שאר הנדבקים, כ 30-40%, סובלים בנוסף גם מדלקת בבלוטות הרוק (Parotitis), שחולפת בדרך כלל לאחר כשבוע עד עשרה ימים ללא סיבוכים מיוחדים. חזרת נפוצה בעיקר אצל ילדים בני חמש עד תשע, ו-90% מכלל החולים הם ילדים מתחת לגיל 15. יחד עם זאת, בשכבת גיל זו חזרת היא בדרך כלל מחלה מתונה ללא סיבוכים. הסיכויים להסתבכות המחלה גדלים ככל שנדבקים בגיל מבוגר יותר וכוללים דלקת קרום מוח נגיפית (כ-15% מהחולים), חירשות (שכיחות של אחד ל-20 אלף מקרים), דלקת אשכים, דלקת בשחלות, דלקת בלבלב ועוד.

בארצות הברית, על פי הערכת המרכז האמריקאי לשליטה ומניעה של מחלות, היו ב-1964 יותר מ-200 אלף מקרים של חזרת. ב-1967 החלו בחיסון שגרתי של תינוקות בארצות הברית נגד חזרת וכתוצאה מכך נרשמה ירידה חדה בתחלואה: ב-1988 דווחו כ-3,000 מקרים וב-2004 דווחו כ-260 מקרים בלבד. למרות זאת, ב-2006 התפרצה מיני מגיפת חזרת בכמה מדינות בארצות הברית שגרמה ליותר מ 6,000 מקרים.
בישראל, על פי המרכז הלאומי לבקרת מחלות, דווחו ב-1988 כ-7,000 מקרי חזרת. לאחר שהתחילו לחסן ילדים נגד חזרת בשנה זו, נרשמה ירידה חדה בתחלואה: ב 1990 דווחו בישראל כ-300 מקרים וב-2003 דווחו 16 מקרים בלבד (0.2 מקרים ל 100 אלף תושבים) - פחות משיעור התחלואה הממוצע באיחוד האירופי ובמדינות כמו צרפת ואירלנד, וגבוה משיעור המקרים במדינות כמו ארצות הברית, דנמרק ופינלנד.

אדמת היא מחלה מדבקת שנגרמת על ידי נגיף האדמת (Rubella Virus). הנגיף מועבר מאדם לאדם דרך טיפות המופרשות ממערכת הנשימה בזמן שיעול, עיטוש או דיבור. לאחר תקופת דגירה שנמשכת כשבועיים, מופיעים תסמיני המחלה הראשוניים שמתבטאים בחום, חולשה כללית ונזלת.
כמה ימים אחרי הופעת התסמינים מופיעה הפריחה האופיינית לאדמת. הפריחה נמשכת כשלושה ימים ולרוב אינה מגרדת. בדרך כלל, הפריחה מתחילה באזור הפנים ומשם מתפשטת לשאר הגוף. כמחצית מהנדבקים בנגיף אינם מפתחים כלל תסמינים של המחלה ולא מודעים לכך שהם חולים ושהם עלולים להדביק את סביבתם. אצל חולים רבים, בעיקר ילדים, הביטוי היחיד למחלה היא הפריחה והם כלל לא מפתחים תסמינים נוספים של המחלה.
כ-70% מהחולים המבוגרים באדמת, בעיקר נשים, סובלים גם מכאבי מפרקים ודלקות מפרקים החולפים בדרך כלל אחרי ארבעה שבועות. סיבוכים כתוצאה מאדמת אינם שכיחים, אך הסיכויים להסתבכות המחלה גדלים ככל שההדבקות מתרחשת בגיל מבוגר יותר וכוללים דלקת מוח (Encephalitis), דימומים פנימיים ועוד. אצל נשים הרות בחודשי ההיריון הראשונים עלולה המחלה לגרום למומים רבים בילוד, בהם: מומים בלב, חירשות, עיוורון ופיגור שכלי.

לפי נתונים של ארגון הבריאות העולמי, יותר מ-100 אלף מקרי אדמת נרשמים בעולם כל שנה, רובם במדינות מתפתחות.
בארצות הברית, על פי המרכז האמריקאי לבקרה ומניעה של מחלות, התפרצה מגפת אדמת ב 1964-1965 שגרמה ליותר מ-12 מיליון מקרים. מ-1969 החלו בחיסון האוכלוסייה בארצות הברית נגד אדמת וכתוצאה מכך נרשמה ירידה תלולה בתילואה: ב 1983 דווחו פחות מ-1,000 וב 2003 דווחו פחות מעשרה מקרים.
בישראל, על פי המרכז הלאומי לבקרת מחלות, ב-1972 היתה התפרצות של אדמת שבה דווחו יתר מ-17 אלף מקרים. בעקבות ההתפרצות התחילו ב-1973 בחיסון ילדים נגד אדמת כחלק משגרת החיסונים של ילדי ישראל, מה שהביא לירידה חדה בתחלואה. למרות זאת אירעו התפרצויות נוספות בשנות ה-70 וה-80, וב-1994 שונתה שגרת החיסונים והחלו בחיסון תינוקות בני שנה נגד אדמת. כמו-כן, נוספה מנת דחף בגיל שש, ומאז נשמר שיעור התחלואה ברמה נמוכה: ב-2001 דווחו בישראל חמישה מקרים של אדמת וב-2003 דווחו שישה מקרים בלבד.

החיסון נגד חצבת-חזרת-אדמת שניתן כיום בישראל הוא חיסון פעיל. כלומר, חושפים את מערכת החיסון באופן מלאכותי לנגיפים חיים מוחלשים של חצבת, חזרת ואדמת, דבר שמאפשר לגוף לייצר נוגדנים לנגיפים האלו מבלי לגרום למחלות עצמן. יתרון החיסון המשולב הוא בצמצום מספר הזריקות שיש לקבל כדי להתחסן מבלי לפגוע באפקטיביות החיסון. במקום לקבל חיסון נפרד בעבור כל מחלה (שניתן בזריקה), אפשר לקבל חיסון שמכיל תרכיב משולב נגד המחלות האלו. האפקטיביות של החיסון המשולב נגד חצבת-חזרת-אדמת אינה פחותה מהאפקטיביות של כל חיסון בנפרד.
לפי נתונים של המרכז האמריקאי לבקרה ומניעה של מחלות, יותר מ-95% מהילדים שהשלימו את סדרת החיסונים פיתחו נוגדנים נגד חצבת, כאשר ילדים אלו יישארו, כפי הנראה, מחוסנים נגד המחלה לכל חייהם. בנוסף, כ-97% ממקבלי החיסון פיתחו רמה מספקת של נוגדנים נגד חזרת, והאפקטיביות של החיסון במניעת חזרת, לפי מחקרים שנערכו באנגליה ובארצות הברית, קרובה ל-90%. לפי הערכות, ברוב המקרים הגוף נשאר מחוסן נגד חזרת לתקופה של לפחות 25 שנים. האפקטיביות של החיסון במניעת אדמת קרובה ל-95% בקרב מי שהשלימו את סדרת החיסונים, כאשר יותר מ-90% ישארו מחוסנים נגד אדמת 15 שנים לפחות.

החיסון המשולב נגד חצבת-חזרת-אדמת (MMR) הוא חלק משגרת החיסונים של ילדי ישראל מ-1988. מכיוון שהחיסון משלב שלושה תרכיבים חיסוניים שונים, הוא מכונה לעיתים גם החיסון המשולש. לפני כן ניתנו שלושה חיסונים נפרדים נגד כל אחת מהמחלות. ניתן לקבל את החיסון בתחנות טיפת חלב ששייכות למשרד הבריאות, לעירייה או לקופות החולים. החיסון אינו כרוך בתשלום נוסף מעבר לאגרות טיפת חלב הרגילות שמשלמים במועד הרישום. החיסון עצמו ניתן בזריקה לרקמה תת-עורית בחלק עליון חיצוני של הזרוע ולא ישירות לתוך שריר, באמצע הזרוע העליונה. החל מספטמבר 2008 החיסון נגד חצבת-חזרת-אדמת ניתן כתרכיב משולב עם החיסון נגד אבעבועות רוח ונקרא MMRV. מחקרים מראים כי האפקטיביות של החיסון המשולב נגד חצבת-חזרת-אדמת ואבעבועות רוח זהה לאפקטיביות של קבלת חיסון נפרד נגד חצבת-חזרת-אדמת וקבלת חיסון נפרד נגד אבעבועות רוח.

*** הפרטים המופעים כאן מתייחסים לתרכיב החיסוני המקובל שניתן היום בישראל ונקרא Priorix Tetra. החיסון ניתן כתרכיב משולב יחד עם החיסון נגד אבעבועות רוח. ניתן לקבל חיסון זה בשילוב עם תרכיבים אחרים מומתים או חיים מוחלשים בו זמנית. במידה והתרכיב לא ניתן בו זמנית עם תרכיבים אחרים, אין צורך במרווח זמן בין קבלת חיסון זה קבלת חיסונים אחרים מומתים, אך יש צורך במרווח זמן של ארבעה שבועות לפני קבלת חיסונים מוחלשים אחרים.

חיסון, כמו כל תרופה, עשוי לגרום לתופעות לוואי. במקרה של חיסון נגד חצבת-חזרת-אדמת נצפו עד כה תופעות לוואי קלות בלבד שחולפות לרוב תוך יומיים. בשכיחות גבוהה ניתן לציין:

• תגובות מקומיות באזור ההזרקה כגון אודם, רגישות מקומית, כאב ונפיחות, חולפות בדרך כלל עד 24 שעות ממועד החיסון. ניתן להקל על תופעות אלו על יד הנחת תחבושת ספוגת מים פושרים על מקום ההזרקה.
• תגובות כלליות כגון עליית חום מתונה, פריחה, אי שקט, נזלת, דלקת בדרכי נשימה עליונות, חוסר תיאבון, שלשול, הקאה, ישנוניות, חולשה, עצבנות ובכי שחולפות לרוב תוך 48 שעות ממועד החיסון. אם החום עולה יש לתת לילד, בהתייעצות עם רופא, תכשיר להורדת חום.

תופעות לוואי קשות יותר שעלולות להתפתח הן נדירות מאוד וכוללות תגובות אלרגיות מאוחרות כגון נזלת, שיעול, אדמומיות, פריחה אלרגית ואורטיקריה (תגובה אלרגי חריפה בעור), וכן תגובות אלרגיות מיידיות מסוג שוק אנפילקטי - מצב רב מערכתי שגורם לקשיי נשימה, נפיחות של השפתיים והלשון, פריחה נרחבת, בצקת ואף אבדן הכרה. מסיבה זו משרד הבריאות ממליץ להמתין כ-20 דקות במוקד הרפואי שבו ניתן החיסון כדי לעקוב אחרי תגובת הילד המחוסן ואחרי הופעת תגובות חריגות. במידת הצורך, מצויד המוקד הרפואי בערכת טיפול יעילה לעזרה ראשונה.

החיסון נגד חצבת-חזרת-אדמת ניתן בסדרה של שתי מנות (בהזרקה):

• המנה הראשונה ניתנת בגיל שנה.
• המנה השנייה ניתנת בכתה א' (בין גיל 6 לגיל 7).

חשוב להקפיד על קבלת החיסון במועד המומלץ ובמספר המנות המקובל. דחיית מועד החיסון עלולה לחשוף את הילד למחלות. ניתן לקבל תזכורת על מועד החיסון מאתר זה על ידי הרשמה ויצירת פנקס חיסונים ממוחשב.

ישנם מצבים בהם מומלץ לדחות את מועד החיסון נגד חצבת-חזרת-אדמת או לא לקבלו בכלל, אך לפני קבלת ההחלטה כדאי להתייעץ עם הצוות הרפואי

• במקרה של מחלת חום (חום גבוה מ-38 מעלות) יש לדחות את מועד החיסון עד להחלמה.
• מקרה של מחלה זיהומית חריפה יש לדחות את מועד החיסון עד להחלמה.
• במקרה של תגובה קודמת חמורה לאותו תרכיב יש להתייעץ עם הצוות הרפואי בנוגע לקבלת החיסון.
• במקרים של ליקוים חמורים במערכת החיסון, בין אם הם מולדים או נרכשים (עקב מחלות ממאירות או טיפול מדכא חיסון כמו כימותרפיה), יש להתייעץ עם הצוות הרפואי לגבי קבלת החיסון, ובכל מקרה יש להימנע ממתן תרכיבים חיים מוחלשים.
• לאחר עירוי דם יש לדחות את קבלת החיסון לתקופה של 3-11 חודשים. מומלץ להתייעץ עם הצוות הרפואי לגבי משך תקופת הדחייה.
• אין להתחסן תוך כדי הריון.

• לאחר קבלת החיסון יש להמתין כ-20 דקות במוקד הרפואי שבו ניתן החיסון כדי לעקוב אחרי תגובת הילד ואחרי הופעת תגובות חריגות. במידת הצורך, מצויד המוקד הרפואי בערכת טיפול יעילה לעזרה ראשונה.
• יש להביא את פנקס החיסונים למוקד הרפואי שבו ניתן החיסון. עם קבלת החיסון הראשון (בדרך כלל עוד בבית החולים) מקבל ההורה את פנקס החיסונים המאגד ומאשר את כל החיסונים שקיבל בעל הפנקס. כל קבלת חיסון מתועדת בפנקס. לא יינתן חיסון ללא פנקס חיסונים!
• הורים רבים שוכחים לחסן את ילדיהם במועד המומלץ ומעלים בכך את סיכון ילדיהם להיחשף לגורמי המחלה. אתר זה מציע שירות ייחודי מסוגו בעולם ומאפשר לכם בעזרת פנקס החיסונים הממוחשב לקבל תזכורת אלקטרונית על מועד החיסון של ילדיכם.
• פנקס החיסונים הממוחשב מאפשר לכם גם לעקוב אחר מועדי החיסון ואחר חיסונים שכבר ביצעתם. הפנקס לא מהווה תחליף לפנקס החיסונים הרשמי, אלא משלים אותו. צרו פנקס חיסונים ממוחשב עוד היום.