שיתוק ילדים

המחלה | תפוצת המחלה | החיסון | החיסון בישראל | תופעות לוואי אפשריות | באיזה גיל ניתן החיסון | מתי לא להתחסן | חשוב לזכור

חיסון IPV נועד למנוע הדבקות במחלת שיתוק ילדים שנגרמת על ידי נגיף הפוליו (Poliovirus). משנת 1957 החיסון נגד שיתוק ילדים נכלל בשגרת החיסונים של ילדי ישראל. כיום ניתן החיסון כחלק מהחיסון המחומש שמשלב תרכיבים חיסוניים נגד שיתוק ילדים, אסכרה-פצלת-שעלת והומופילוס אינפלואנזה מסוג B. שיתוק ילדים היא מחלה הפוגעת במערכת העצבים ונגרמת על ידי נגיף הפוליו (Poliovirus). הנגיף חודר לגוף הילד (או המבוגר) דרך הפה ומתיישב ברירית הלוע והמעיים. במקרים חמורים עלולה המחלה להוביל לשיתוק בגפיים ואף למוות שנגרם משיתוק שרירי הנשימה או פגיעה במרכזים במוח שמפקחים על הנשימה.
למרות זאת, רוב הנדבקים בשיתוק ילדים (למעלה מ-90%) אינם מפתחים כלל תסמינים חיצוניים של המחלה או סובלים מתסמינים קלים בלבד מתבטאים בחום, כאבי ראש, כאבי בטן, כאבי גרון, בחילה והקאות, ונמשכים מספר ימים ספורים עד להבראה. אצל חלק קטן מהחולים, 4%-8%, מופיעים תסמינים אלו בעוצמה רבה יותר ובנוסף הם גם סובלים מקישיון בעורף וכן מכאבים בעורף ובגב, אך גם חולים אלה מבריאים לחלוטין לאחר ימים ספורים. הטיפול הרפואי בשני המקרים האלו כולל מנוחה במקביל לטיפול תרופתי להקלה על הכאב. פחות מ-1% מהמקרים של שיתוק ילדים מסתיימים בשיתוק קבוע של הגפיים (בעיקר שיתוק של הגפיים התחתונות), כאשר בחלק קטן מהמקרים האלו, 10%-15%, חלה החמרה נוספת במחלה שגורמת לשיתוק של שרירי הנשימה ולמוות. הסיכוי למוות כתוצאה משיתוק ילדים גבוה יותר ככל שנדבקים בנגיף בגיל מבוגר יותר.

כתוצאה ממאבק בינלאומי משותף, שיתוק ילדים אינה מחלה נפוצה כיום ברוב חלקי העולם. נתונים של ארגון הבריאות העולמי מראים כי מ-1998 ועד 2006 חלה ירידה של 99% במספר המקרים של שיתוק ילדים בעולם, מ-350 אלף מקרים ב-1998 לכ-2,000 מקרים בלבד ב-2006. נכון ל-2008 המדינות היחידות שבהן שיתוק ילדים עדיין קיימת באופן קבוע הן אפגניסטן, הודו, ניגריה ופקיסטן (לטבלה תפוצת המחלה).
בארצות הברית, לפי המרכז האמריקאי לשליטה ומניעה של מחלות, עד שהתחילו בחיסון האוכלוסייה נגד שיתוק ילדים באמצע שנות ה-50 נרשמו 13-20 אלף מקרים בשנה. בעקבות התחלת החיסון חלה ירידה חדה במספר המקרים, וב-1965 דווחו בארצות הברית 61 מקרים בלבד. מספר המקרים הכולל בארצות הברית ב 1980-1999 היה 152 מקרים, ממוצע של שמונה מקרים בשנה. בשנים האחרונות דווחו מקרים ספורים של שיתוק ילדים בארצות הברית, ברובם נדבקו החולים כאשר שהו מחוץ לארצות הברית.
בישראל, על פי המרכז הלאומי לבקרת מחלות, דווחו ב-1951 כ-900 מקרים של שיתוק ילדים. לאחר שהתחילו לחסן ילדים נגד המחלה כחלק משגרת החיסונים של ילדי ישראל ב-1957, חלה ירידה משמעותית במספר המקרים וב-1962 דווחו פחות מ-20 מקרים של שיתוק ילדים בישראל. בשנים 1963-1985 נרשמו מקרים בודדים והתפרצויות מקומיות של המחלה, ומ-1998 לא דווח על מקרים של שיתוק ילדים בישראל. המקרה האחרון של שיתוק ילדים שהתפתח כתוצאה מקבלת חיסון בישראל דווח ב-1985.

החיסון נגד שיתוק ילדים הניתן כיום בישראל מסוג IPV הוא חיסון פעיל. כלומר, חושפים את מערכת החיסון של המחוסן באופן מלאכותי לנגיף פוליו מומת, דבר שמאפשר לגוף לייצר נוגדנים נגד הנגיף מבלי לגרום להתפרצות המחלה. כככל, קיימים שני סוגים שונים של חיסונים נגד שיתוק ילדים שזמינים מאמצע שנות ה-50: חיסון שמכיל תרכיב של נגיפי פוליו חיים מוחלשים וניתן בטיפות דרך הפה (OPV- oral polio vaccine), וחיסון שמכיל תרכיב של נגיפי פוליו מומתים וניתן בזריקה (IPV - inactivated polio vaccine). שני התרכיבים יעילים ביצירת הגנה חיסונית נגד נגיף הפוליו, והרוב המוחלט של מקבלי החיסון (משני סוגי התרכיבים) מפתחים נוגדנים נגד הנגיף הפוליו לאחר השלמת סידרת החיסונים. אין וודאות מוחלטת לגבי משך הזמן שבו נשאר הגוף מחוסן נגד שיתוק ילדים לאחר קבלת החיסון המומת IPV, אך ככל הנראה מדובר בשנים רבות .
קבלת החיסון החי המוחלש, OPV, מקנה לגוף, קרוב לוודאי, חיסון לכל החיים.
החיסון החי המוחלש גם יעיל יותר ביצירת הגנה חיסונית בקיבה ובמעיים, ולכן מקבלי חיסון זה חשופים פחות להידבקות בנגיף. יתר על כן, הפרשת הנגיף החי בצואה לאחר קבלת החיסון החי המוחלש תרמה להפצת הנגיף בצורה מבוקרת ולחיסון מירבי של האוכלוסייה. בעבר נהוג היה לשלב בסדרת החיסונים כנגד שיתוק ילדים מנות של תרכיב מומת ומנות של תרכיב חי מוחלש, אולם מחקרים הראו כי קיים סיכוי קטן, של אחד לשני מיליון, שקבלת מנה של תרכיב חי מוחלש תגרום לשיתוק ילדים אצל מקבל המנה. גם הפרשת הנגיף החי בצואה לאחר קבלת חיסון החי-מוחלש, על אף יתרונותיה בחיסון האוכלוסייה, עלולה לגרום להדבקות במחלה של אנשים הסובלים מליקויים במערכת החיסון. מסיבות אלו, ממליץ ארגון הבריאות הבינלאומי על שימוש בחיסון החי מוחלש OPV אך ורק במדינות שבהן שיתוק ילדים עדיין נפוץ באופן קבוע. כיום לא ניתן החיסון החי מוחלש בישראל וברוב העולם המערבי, לרבות ארצות הברית, באופן שיגרתי.

החל מ-1957 החיסון נגד שיתוק ילדים הוא חלק משגרת החיסונים של ילדי ישראל. את החיסון ניתן לקבל בתחנות טיפות החלב ששייכות למשרד הבריאות, לעירייה או לקופות החולים. החיסון אינו כרוך בתשלום נוסף מעבר לאגרות טיפת חלב הרגילות שמשלמים במועד הרישום. החיסון ניתן בזריקה לשריר באזור הקדמי צדדי של הירך (שריר ה - Vastus Lateralis). זהו השריר הגדול ביותר מבין ארבעת חלקי השריר הארבע ראשי ואחד השרירים העבים בבגוף. שריר זה מסוגל לספוג כמות גדולה של חומר (עד 2 מ"ל כאשר רוב החיסונים מכילים בין 0.5-1 מ"ל) ויש בו מיעוט של עצבים וכלי דם, ולכן הוא מועדף כמקום להזרקה לתינוקות וילדים עד גיל שלוש, שאצלם שריר הזרוע (Deltoid) עדיין לא מפותח דיו. המנה החמישית בסדרה זו ניתנת לרוב בשריר הזרוע (Deltoid), שהוא האזור המועדף להזרקה אצל ילדים ומבוגרים מעל גיל שלוש.
החיסון שניתן כיום בישראל נגד שיתוק ילדים מכיל תרכיב של נגיפי פוליו מומתים (IPV) כחלק מהחיסון המחומש המשלב תרכיבים חיסוניים נגד שיתוק ילדים, אסכרה-פצלת-שעלת הומופילוס אינפלואנזה מסוג B. בעבר כללה סדרת החיסונים נגד שיתוק ילדים מנות של תרכיב מומת IPV ומנות של תרכיב חי מוחלש OPV, אך החל מ-2006 משתמשים בארץ רק בתרכיב שמכיל נגיפי פוליו מומתים IPV.
*** הפרטים שמופעים כאן מתייחסים לתרכיב החיסוני המקובל שניתן היום בישראל נגד שיתוק ילדים כחלק מהחיסון המחומש TDaP+IPV+HIB. ניתן לקבל חיסון זה בשילוב עם תרכיבים אחרים מומתים או חיים מוחלשים ואין צורך במרווח זמן ביניהם.

חיסון, כמו כל תרופה, עשוי לגרום לתופעות לוואי. במקרה של חיסון נגד שיתוק ילדים נצפו עד כה תופעות לוואי קלות בלבד שחולפות לרוב תוך יומיים. בשכיחות גבוהה ניתן לציין:

• תגובות מקומיות באזור ההזרקה כמו אודם, רגישות מקומית, כאב ונפיחות, שחולפות בדרך כלל עד 24 שעות ממועד החיסון. ניתן להקל על תופעות אלו על יד הנחת תחבושת ספוגת מים פושרים על מקום ההזרקה.
• תגובות כלליות כגון עליית חום מתונה ופריחה אלרגית, שחולפות לרוב תוך 48 שעות ממועד החיסון. במידה והחום עולה יש לתת לילד, בהתייעצות עם רופא, תכשיר להורדת חום.

תופעות לוואי קשות יותר שעלולות להתפתח הן נדירות מאוד וכוללות תגובות אלרגיות מאוחרות כגון נזלת, שיעול, אדמומיות, פריחה אלרגית ואורטיקריה (תגובה אלרגי חריפה בעור), וכן תגובות אלרגיות מיידיות מסוג שוק אנפילקטי - מצב רב מערכתי שגורם לקשיי נשימה, נפיחות של השפתיים והלשון, פריחה נרחבת, בצקת ואף אבדן הכרה. מסיבה זו משרד הבריאות ממליץ להמתין כ-20 דקות במוקד הרפואי שבו ניתן החיסון כדי לעקוב אחרי תגובת הילד המחוסן ואחרי הופעת תגובות חריגות. במידת הצורך, מצויד המוקד הרפואי בערכת טיפול יעילה לעזרה ראשונה.

החיסון נגד שיתוק ילדים ניתן בסידרה של חמש מנות (בהזרקה):

• המנה הראשונה ניתנת בגיל חודשיים.
• המנה השנייה ניתנת בגיל ארבעה חודשים.
• המנה השלישית ניתנת בגיל שישה חודשים.
• מנת דחף
  x

  
  מנת דחף היא מנה חיסונית נוספת שניתנת למטופל פרק זמן מסוים לאחר ההתחסנות הראשונית, וחושפת מחדש ובאופן מבוקר את מערכת החיסון לגורם המחלה במטרה להחזיר את רמת החיסון שאבדה במשך פרק הזמן שעבר מאז החיסון האחרון.
  
  

  סגור
  ניתנת בגיל 12-18 חודשים.
• מנת דחף נוספת ניתנת בגיל 7-8 שנים (כיתה ב').

ארבע המנות הראשונות ניתנות כחלק מהחיסון המחומש בשילוב עם תרכיב נגד אסכרה-פלצת-שעלת ותרכיב כנגד המופילוס אינפלואנזה מסוג B. מנת הדחף החמישית ניתנת כחלק מתרכיב מרובע הכוללת בנוסף לתרכיב נגד שיתוק ילדים גם תרכיב נגד אסכרה-פלצת-שעלת. חשוב להקפיד על קבלת החיסון במועד המומלץ ובמספר המנות המקובל. דחיית מועד החיסון עלולה לחשוף את הילד למחלות. ניתן לקבל תזכורת על מועד החיסון מאתר זה על ידי הרשמה ויצירת פנקס חיסונים ממוחשב.

ישנם מצבים שבהם מומלץ לדחות את מועד החיסון נגד שיתוק ילדים או לא לקבלו בכלל, אך לפני קבלת ההחלטה כדאי להתייעץ עם הצוות הרפואי:

• תרכיב החיסון נגד שיתוק ילדים מכיל אנטיביוטיות מסוג פולימיקסין (Polymyxin B), סטרפטומיצין (Streptomycin) ונאומיצין (Neomycin). במקרה של רגישות לאחת מהאנטיביוטיות הללו, יש להתייעץ עם הצוות הרפואי לפני קבלת החיסון.
• במקרה של מחלת חום (חום גבוה מ-38 מעלות) יש לדחות את מועד החיסון עד להחלמה.
• במקרה של מחלה זיהומית חריפה יש לדחות את מועד החיסון עד להחלמה.
• במקרה של תגובה קודמת חמורה לאותו תרכיב יש להתייעץ עם הצוות הרפואי בנוגע לקבלת החיסון.
• במקרים של ליקוים חמורים במערכת החיסון (מולדים או נרכשים - עקב מחלות ממאירות או טיפול מדכא חיסון כמו כימותרפיה) יש להתייעץ עם הצוות הרפואי לגבי קבלת החיסון.

• לאחר קבלת החיסון יש להמתין כ-20 דקות במוקד הרפואי שבו ניתן החיסון כדי לעקוב אחרי תגובת הילד ואחרי הופעת תגובות חריגות. במידת הצורך, מצויד המוקד הרפואי בערכת טיפול יעילה לעזרה ראשונה.
• יש להביא את פנקס החיסונים למוקד הרפואי שבו ניתן החיסון. עם קבלת החיסון הראשון (בדרך כלל עוד בבית החולים) מקבל ההורה את פנקס החיסונים המאגד ומאשר את כל החיסונים שקיבל בעל הפנקס. כל קבלת חיסון מתועדת בפנקס. לא יינתן חיסון ללא פנקס חיסונים!
• הורים רבים שוכחים לחסן את ילדיהם במועד המומלץ ומעלים בכך את סיכון ילדיהם להיחשף לגורם המחלה. אתר זה מציע שירות ייחודי מסוגו בעולם ומאפשר לכם בעזרת פנקס החיסונים הווירטואלי לקבל תזכורת אלקטרונית על מועד החיסון של ילדיכם.
• פנקס החיסונים הממוחשב מאפשר לכם גם לעקוב אחר מועדי החיסון ואחר חיסונים שכבר ביצעתם. הפנקס לא מהווה תחליף לפנקס החיסונים הרשמי, אלא משלים אותו. צרו פנקס חיסונים ממוחשב עוד היום.