החיסון
החיסון נגד שיתוק ילדים הניתן כיום בישראל מסוג IPV הוא חיסון
פעיל
.
כלומר, חושפים את מערכת החיסון של המחוסן באופן מלאכותי לנגיף פוליו מומת, דבר שמאפשר לגוף לייצר נוגדנים נגד הנגיף מבלי לגרום להתפרצות המחלה. כככל, קיימים שני סוגים שונים של חיסונים נגד שיתוק ילדים שזמינים מאמצע שנות
ה-50: חיסון שמכיל תרכיב של נגיפי פוליו חיים מוחלשים וניתן בטיפות דרך הפה (OPV- oral polio vaccine), וחיסון שמכיל תרכיב של נגיפי פוליו מומתים וניתן בזריקה
(IPV - inactivated polio vaccine). שני התרכיבים יעילים ביצירת הגנה חיסונית נגד נגיף הפוליו, והרוב המוחלט של מקבלי החיסון
(משני סוגי התרכיבים) מפתחים נוגדנים נגד הנגיף הפוליו לאחר השלמת סידרת החיסונים.
אין וודאות מוחלטת לגבי משך הזמן שבו נשאר הגוף מחוסן נגד שיתוק ילדים לאחר קבלת החיסון המומת IPV, אך ככל הנראה מדובר בשנים רבות
.
קבלת החיסון החי המוחלש, OPV, מקנה לגוף, קרוב לוודאי, חיסון לכל החיים.
החיסון החי המוחלש גם יעיל יותר ביצירת הגנה חיסונית בקיבה ובמעיים,
ולכן מקבלי חיסון זה חשופים פחות להידבקות בנגיף.
יתר על כן, הפרשת הנגיף החי בצואה לאחר קבלת החיסון החי המוחלש תרמה להפצת הנגיף
בצורה מבוקרת ולחיסון מירבי של האוכלוסייה.
בעבר נהוג היה לשלב בסדרת החיסונים כנגד שיתוק ילדים מנות של תרכיב מומת ומנות של תרכיב חי מוחלש,
אולם מחקרים הראו כי קיים סיכוי קטן, של אחד לשני מיליון, שקבלת מנה של תרכיב חי מוחלש
תגרום לשיתוק ילדים אצל מקבל המנה.
גם הפרשת הנגיף החי בצואה לאחר קבלת חיסון החי-מוחלש, על אף יתרונותיה בחיסון האוכלוסייה,
עלולה לגרום להדבקות במחלה של אנשים הסובלים מליקויים במערכת החיסון. מסיבות אלו,
ממליץ ארגון הבריאות הבינלאומי על שימוש בחיסון החי מוחלש OPV אך ורק במדינות שבהן שיתוק ילדים עדיין נפוץ באופן קבוע. כיום לא ניתן החיסון החי מוחלש בישראל
וברוב העולם המערבי, לרבות ארצות הברית, באופן שיגרתי.