פרבנר

המחלה | תפוצת המחלה | החיסון | החיסון בישראל | תופעות לוואי אפשריות | באיזה גיל ניתן החיסון | מתי לא להתחסן | חשוב לזכור

החיסון פרבנר (Prevenar) נועד לחסן את הגוף נגד החיידק סטרפטוקוקוס פנאומוניה (בלועזית Streptococcus Pneumonia), שגורם למחלות רבות כמו דלקת קרום המוח, דלקת ריאות, דלקת אוזניים ומחלות נוספות.
מיולי 2009 חיסון הפרבנר נכלל בשגרת החיסונים של ילדי ישראל. החיידק סטרפטוקוקוס פנאומוניה עלול לגרום למספר מחלות בהן דלקת קרום המוח חיידקית, דלקת ריאות, דלקת אוזניים, אלח דם (זיהום כללי מחיידק שפלש למערכת הדם וגורם לכשל מערכות) ועוד. למחלה שנגרמת על ידי החיידק נהוג לקרוא מחלה פנאומוקוקלית (Pneumococcal Disease). קיימים זנים רבים שונים של החיידק, אך כ-60% מהמקרים של מחלות פנאומוקוקליות נגרמים על ידי 10 זנים בלבד. החיידק מופץ בטיפות המופרשות ממערכת הנשימה בזמן שיעול, עיטוש או דיבור, ומתיישב באזור הלוע העליון.
התהליך שבו מתפרצת מחלה פנאומוקוקלית אצל נשאים של החיידק איננו ברור דיו, אך ידוע כי הסיכוי לכך עולה במקרים שהילד שוהה במעון יום, דלקות אוזנים חוזרות, שימוש רב באנטיביוטיקה, מחלות כרוניות כמו אנמיה או מחלות שפוגעות במערכת החיסון. בקרב ילדים מתחת לגיל שנתיים גורם החיידק לכ-70% מסך כל המחלות הפולשניות לרבות, כאמור, דלקת ראות, דלקת אוזניים ודלקת קרום המוח חיידקית.
כיום הסטרפטוקוקוס פנאומוניה הינו הגורם השכיח ביותר בגרימת דלקת קרום מוח חיידקית אצל ילדים מתחת לגיל 5, כאשר כ-30% מהמקרים של דלקת קרום מוח חיידקית שנגרמים על ידי החיידק מסתיימים במוות. בקרב מבוגרים המחלה הנפוצה ביותר שנגרמת על ידי החיידק היא דלקת ראות, כאשר כשליש מסך כל המקרים של דלקת ראות אצל מבוגרים נגרמים על ידי החיידק.
גורמים שמעלים את הסיכון לסיבוכים של מחלה פנאומוקוקלית הם ליקויים במערכת החיסונית (מולדת או נרכשת), בעיות לב כרוניות, מחלות בכבד ובכליות, הפרעות בפעילות הטחול, עישון סיגריות ושימוש בסמים. הטיפול הרפואי בזיהומים הנגרמים על ידי החיידק הוא באמצעות אנטיביוטיקה, אך עמידות החיידק כנגד אנטיביוטיקה התפתחה מאוד בשנים האחרונות.

לפי הערכת ארגון הבריאות העולמי, כמיליון ילדים מתחת לגיל 5 מתים מדי שנה ממחלות שנגרמות על ידי החיידק, רובם במדינות מתפתחות.
בארצות הברית, לפי הערכת המרכז האמריקאי לבקרה ומניעה של מחלות, ב-2007 אירעו יותר מ-40 אלף מקרים של מחלות פולשניות (בעיקר דלקת קרום המוח ובקטרמיה - נוכחות חיידקים בדם) שהגורם להם היה  החיידק, כאשר יותר מ-4,000 מקרים הסתיימו במוות. בנוסף מעריך המרכז כי בכל שנה מתרחשים מיליוני מקרים של מחלות לא פולשניות, ובדרך כלל קלות יותר, שנגרמות על ידי החיידק כמו דלקת אוזניים, דלקת בסינוסים ועוד. התפלגות המקרים לפי גיל מראה כי במקרים רבים החולים הם ילדים מתחת לגיל שנתיים (כ-20% מסך כל המקרים) ומבוגרים מעל גיל 65.
בישראל, על פי המרכז הלאומי לבקרת מחלות, החיידק היה אחראי ל-30-40 מקרים של דלקת קרום המוח חיידקית בשנה לאורך שנות ה-90 ותחילת שנות האלפיים. בכל שנה מתים בישראל כ-10 ילדים מזיהום פולשני שנגרם על ידי החיידק.

החיסון פרבנר שניתן היום בישראל הוא חיסון פעיל. כלומר, חושפים את מערכת החיסון באופן מלאכותי ל-7 זנים שונים של החיידק (PCV7), פעולה שמאפשרת לגוף לייצר נוגדנים נגד זנים אלו מבלי לגרום למחלות שנגרמות על ידם. על פי המרכז האמריקאי לבקרה ומניעה של מחלות, הזנים הנכללים בחיסון אחראים ליותר מ-80% מהמקרים של דלקת קרום המוח חיידקית ובקטרמיה אצל ילדים מתחת לגיל 6, ויותר מ-90% מהילדים שקיבלו את סידרת החיסונים פיתחו נוגדנים נגד זנים אלו. משך התקופה שהגוף נשאר מחוסן אינה ידועה, אך מחקרים הראו כי החיסון הביא לירידה של 97% במחלות פולשניות שנגרמו על ידי זנים אלו וירידה של 89% במחלות פולשניות שנגרמו על ידי זנים אחרים של החיידק. עם זאת, החיסון נחשב פחות יעיל במניעת דלקת ריאות ודלקת אוזניים.

החיסון פרבנר הוא חלק משגרת החיסונים של כלל ילדי ישראל מיולי 2009. החיסון הוכנס לשימוש כבר בשנת 2006, אך היה מיועד רק לילדים בסיכון גבוה. את החיסון ניתן לקבל בתחנות טיפות החלב השונות השייכות למשרד הבריאות, לעירייה או לקופות החולים, ואינו כרוך בתשלום נוסף מעבר לאגרות טיפת חלב הרגילות שמשלמים בעת מועד הרישום. החיסון ניתן בזריקה לשריר באזור הקדמי צדדי של הירך (שריר ה Vastus Lateralis). זה הוא השריר הגדול מבין ארבעת חלקי השריר הארבע ראשי ואחד השרירים העבים ביותר בגוף. שריר זה מסוגל לספוג כמות רבה של חומר (עד 2 מ"ל כאשר רוב החיסונים מכילים בין 0.5 ל 1 מ"ל) ויש בו מיעוט של עצבים וכלי דם, ולכן הוא מועדף כמקום להזרקה עבור תינוקות וילדים עד גיל שלוש שאצלם שריר הזרוע (Deltoid) עדיין אינו מפותח דיו.
*** הפרטים המופעים כאן הם לגבי התרכיב החיסוני המקובל שניתן היום בישראל המכיל שבעה זנים שונים של החיידק סטרפטוקוקוס פנאומוניה (PCV7) ומשווק תחת השם המסחרי Prevnar. ניתן לקבל חיסון זה בשילוב עם תרכיבים אחרים מומתים או חיים מוחלשים ואין צורך במרווח זמן ביניהם

חיסון, כמו כל תרופה, עלול לגרום לתופעות לוואי. במקרה של חיסון פרבנר נצפו עד כה תופעות לוואי קלות בלבד שחולפות לרוב תוך יומיים. בשכיחות גבוהה ניתן לציין:

• תגובות מקומיות באזור ההזרקה כמו אודם, הגבלה התנועת הגפה, הגדלת בלוטת לימפה שממוקמת קרוב למקום ההזרקה, כאב ונפיחות, שחולפות בדרך כלל עד 24 שעות ממועד החיסון. ניתן להקל על תופעות אלו על יד הנחת תחבושת ספוגת מים פושרים על מקום ההזרקה.
• תגובות כלליות כגון עליית חום מתונה, ירידה בתאבון, הקאה, שלשול, אי שקט, הפרעות בשינה, שחולפות לרוב תוך 48 שעות ממועד החיסון. במידה והחום עולה יש לתת לילד, בהתייעצות עם רופא, תכשיר להורדת חום.

תופעות לוואי קשות יותר שעלולות להתפתח הן נדירות מאוד וכוללות פרכוסים, תגובות אלרגיות מאוחרות כגון נזלת, שיעול, אדמומיות, פריחה אלרגית ואורטיקריה (תגובה אלרגי חריפה בעור), וכן תגובות אלרגיות מיידיות מסוג שוק אנפילקטי - מצב רב מערכתי שגורם לקשיי נשימה, נפיחות של השפתיים והלשון, פריחה נרחבת, בצקת ואף אבדן הכרה. מסיבה זו משרד הבריאות ממליץ להמתין כ-20 דקות במוקד הרפואי שבו ניתן החיסון כדי לעקוב אחרי תגובת הילד המחוסן ואחרי הופעת תגובות חריגות. במידת הצורך, מצויד המוקד הרפואי בערכת טיפול יעילה לעזרה ראשונה.

החיסון פרבנר ניתן בסידרה של 3 מנות (בהזרקה). ילדים שנולדו אחרי ה-1.5.2009 יקבלו את סידרת החיסונים בטיפת חלב כחלק משגרת החיסונים במועדים הבאים:

• המנה הראשונה ניתנת בגיל חודשיים
• המנה השנייה ניתנת בגיל 4 חודשים.
• המנה השלישית (מנת דחף)
  x

  
  מנת דחף היא מנה חיסונית נוספת שניתנת למטופל פרק זמן מסוים לאחר ההתחסנות הראשונית, וחושפת מחדש ובאופן מבוקר את מערכת החיסון לגורם המחלה במטרה להחזיר את רמת החיסון שאבדה במשך פרק הזמן שעבר מאז החיסון האחרון.
  
  

  סגור
  ניתנת בגיל שנה.

בנוסף יש לציין כי החיסון ניתן במועדים ובמרווחים החיסון ניתן במועדים ובמרווחים שונים מעט כאשר מדובר בילדים הנמצאים בסיכון גבוה, שכוללת ילדים הסובלים מהפרעות בטחול, מחלות לב, מחלת ריאות, סוכרת, ליקויים במערכת החיסון או אחרי השתלת איברים. במקרים אלו יש להתייעץ עם הרופא לגבי מועדי החיסון.
חשוב להקפיד על קבלת החיסון במועד המומלץ ועל פי מספר המנות המקובל, דחיית מועד החיסון עלולה לחשוף את הילד לחלות במחלה. ניתן לקבל תזכורת על מועד החיסון מאתר זה על ידי הרשמה ויצירת פנקס חיסונים ממוחשב.

ישנם מצבים בהם מומלץ לדחות את מועד החיסון פרבנר או לא לקבלו בכלל, אולם לפני קבלת ההחלטה כדאי להתייעץ עם הצוות הרפואי:

• במקרה של מחלת חום (חום גבוה מ-38 מעלות) יש לדחות את מועד החיסון עד להחלמה.
• במקרה של מחלה זיהומית חריפה יש לדחות את מועד החיסון עד להחלמה.
• במקרה של תגובה קודמת חמורה לאותו תרכיב יש להתייעץ עם הצוות הרפואי בנוגע לקבלת החיסון.
• במקרים של ליקוים חמורים במערכת החיסון (מולדים או נרכשים - עקב מחלות ממאירות או טיפול מדכא חיסון כמו כימותרפיה) יש להתייעץ עם הצוות הרפואי לגבי קבלת החיסון, ובכל מקרה יש להימנע ממתן תרכיבים חיים מוחלשים.

• לאחר קבלת החיסון יש להמתין כ-20 דקות במוקד הרפואי שבו ניתן החיסון כדי לעקוב אחרי תגובת הילד ואחרי הופעת תגובות חריגות. במידת הצורך, מצויד המוקד הרפואי בערכת טיפול יעילה לעזרה ראשונה.
• יש להביא את פנקס החיסונים למוקד הרפואי שבו ניתן החיסון. עם קבלת החיסון הראשון (בדרך כלל עוד בבית החולים) מקבל ההורה את פנקס החיסונים המאגד ומאשר את כל החיסונים שקיבל בעל הפנקס. כל קבלת חיסון מתועדת בפנקס. לא יינתן חיסון ללא פנקס חיסונים!
• הורים רבים שוכחים לחסן את ילדיהם במועד המומלץ ומעלים בכך את סיכון ילדיהם להיחשף לגורם המחלה. אתר זה מציע שירות ייחודי מסוגו בעולם ומאפשר לכם בעזרת פנקס החיסונים הממוחשב לקבל תזכורת אלקטרונית על מועד החיסון של ילדיכם.
• פנקס החיסונים הממוחשב מאפשר לכם גם לעקוב אחר מועדי החיסון ואחר חיסונים שכבר ביצעתם. הפנקס לא מהווה תחליף לפנקס החיסונים הרשמי, אלא משלים אותו. צרו פנקס חיסונים ממוחשב עוד היום.