קדחת צהובה

קדחת צהובה | תפוצת המחלה | החיסון | אמצעי זהירות נוספים | למי מומלץ להתחסן? | תופעות לוואי אפשריות | מתי מומלץ להתחסן? | מתי לא להתחסן? | חשוב לזכור

החיסון נועד לחסן את הגוף נגד הקדחת הצהובה (בלועזית Yellow Fever) שנגרמת על ידי נגיף הקדחת הצהובה YFV - Yellow Fever Virus.
חיסון זה אינו חלק מחיסוני השגרה של ילדי ישראל ומומלץ רק למבקרים במדינות שנמצאות ברשימת המדינות בסיכון של משרד הבריאות. החיסון זמין במרפאות הנוסעים בלשכות הבריאות ברכישה עצמית בתשלום נוסף. שימו לב! מדינות שונות עלולות לדרוש הוכחה לקבלת החיסון כתנאי כניסה למדינה. ניתן למצוא רשימה מעודכנת של מדינות אלו במרפאות הנוסעים בלשכות הבריאות. קדחת צהובה היא מחלה שנגרמת על ידי נגיף הקדחת הצהובה ופוגעת בבני אדם ובקופים. הנגיף מופץ על ידי עקיצות יתושים שמעבירים את הנגיף מאדם או קוף שנושאים את הנגיף לאדם בריא. לאחר תקופת דגירה של 3-6 ימים, מופיעים תסמיני המחלה הראשונים שמזכירים תסמינים של שפעת וכוללים חום, צמרמורת, כאבי שרירים, בחילות, הקאות ותחושה כללית רעה. אחרי השלב הראשון חל שיפור ניכר בהרגשה וירידת חום ורוב החולים מבריאים לחלוטין מהמחלה. בקרב כ-15% מהחולים, לאחר כמה שעות עד יממה שבה הם מרגישים טוב יותר, המחלה מחמירה ומתפתחת לשלב קשה יותר שמאופיין בצהבת, דימומים פנימיים, חום גבוה, בחילות והקאות. כ-20%-50% ממקרים אלה מסתיימים במוות. הטיפול הרפואי בקדחת צהובה הוא טיפול תומך בעיקרו שכולל מנוחה וקבלת נוזלים.

קדחת צהובה נפוצה במרכז אפריקה ובאזורים הטרופיים של דרום אמריקה (שכוללים חלקים מברזיל, פרו, בוליביה, קולומביה, אקואודור, צפון ארגנטינה ועוד). לפי הערכת ארגון הבריאות העולמי, כ-200 אלף בני אדם חולים בקדחת צהובה בעולם מדי שנה, מהם כ-30 אלף מקרים מסתיימים במוות.

החיסון נגד קדחת צהובה שניתן כיום בישראל הוא חיסון פעיל. כלומר, חושפים את מערכת החיסון של המחוסן באופן מלאכותי לנגיף חי מוחלש, פעולה שמאפשרת לגוף לייצר נוגדנים לנגיף מבלי לגרום למחלה עצמה. לפי נתונים שפירסם המרכז האמריקאי לבקרה ומניעה של מחלות, הסיכוי של מטיילים שקיבלו את החיסון להידבק בקדחת צהובה נמוך פי 5. עם זאת, גם אחרי קבלת חיסון קיים עדיין סיכוי להידבק בנגיף.
החיסון ניתן בזריקה בודדת וניתן לקבל אותו מגיל 9 חודשים (במקרים חריגים בלבד ניתן לקבל אותו כבר בגיל 6 חודשים). החיסון תקף ל-10 שנים, ולכן אם אתם מתכננים לבקר ביעד שבו מומלץ להתחסן נגד קדחת צהובה, כדאי להתייעץ עם רופא לגבי קבלת החיסון גם אם כבר חוסנתם בעבר או אם אין בידיכם מידע אם חוסנתם בעבר. אתר זה מציע שירות ייחודי מסוגו בעולם ומאפשר לכם ליצור פנקס חיסונים ממוחשב ובעזרתו לעקוב אחר החיסונים שכבר קיבלתם.
*** ניתן לקבל חיסון זה בשילוב עם תרכיבים אחרים מומתים או חיים מוחלשים בו זמנית. במידה והתרכיב לא ניתן בו זמנית עם תרכיבים אחרים, אין צורך במרווח זמן בין קבלת חיסון זה קבלת חיסונים אחרים מומתים, אך יש צורך במרווח זמן של ארבעה שבועות לפני קבלת חיסונים מוחלשים אחרים.

כאמור, יעילותו של החיסון אינה מושלמת ולכן בעת טיול באזורים שבהם המחלה נפוצה חשוב להקפיד על נקיטת אמצעים בסיסים כדי להימנע מעקיצות יתושים.

• מריחה יסודית של חלקי גוף חשופים בתכשיר דוחה יתושים יעיל.
• לבישת חולצות עם שרוולים ארוכים, מכנסיים ארוכים וגרביים.
• שינה תחת כילה ללא קרעים או חורים. בנוסף, מומלץ לישון בחדרים ממוזגים.
• מומלץ לרסס את הבגדים בחומרים דוחי יתושים המכילים Permethrin. ניתן לשים בחדר טבליות או מיכלים המפיצים חומר דוחה יתושים.
• רוקנו מקורות מים עומדים בקרבתכם שעשויים להיות מקור משיכה ליתושים (עציצים, דליים, חביות וכדומה).

לפי הנחיות משרד הבריאות, החיסון נגד קדחת צהובה מומלץ ביעדים הבאים:

• מדינות מרכז ודרום אמריקה (למעט ארגנטינה, אורוגוואי, קובה ומקסיקו).
• איי האוקיינוס השקט (למעט ניו זילנד).
• מדינות מרכז אפריקה.
• דרום מזרח אסיה.
• הודו (צפון ודרום), סרי לנקה, נפאל וסין.

החיסון מומלץ לנוסעים לטיול בעל אופי תרמילאי שמעוניינים להתנסות במזון מקומי ומתכוונים לשהות בערים קטנות, בכפרים ולצאת לטרקים, כמו גם לנוסעים ששוהים ואוכלים בבתי מלון ומסעדות ברמה גבוהה (נסיעות עסקים, טיולים מאורגנים וכדומה). כאמור, מדינות שונות עלולות לדרוש הוכחה לקבלת החיסון כתנאי כניסה למדינה. בחלק מהמדינות החיסון נדרש לכל הנוסעים ובחלקן רק לנוסעים שהגיעו ממדינות נגועות. ניתן למצוא רשימה מעודכנת של מדינות אלו במרפאות הנוסעים בלשכות הבריאות.

חיסון, כמו כל תרופה, עשוי לגרום לתופעות לוואי. במקרה של חיסון נגד קדחת צהובה נצפו עד כה תופעות לוואי קלות שחולפות לרוב תוך יומיים ותופעות לוואי קשות אך נדירות. בשכיחות גבוהה ניתן לציין:

• תגובות מקומיות באזור ההזרקה כמו אודם, רגישות מקומית ,כאב, התקשות באזור ההזרקה ונפיחות, שחולפות בדרך כלל עד 24 שעות ממועד החיסון. ניתן להקל על תופעות אלו על יד הנחת תחבושת ספוגת מים פושרים על מקום ההזרקה.
• תגובות כלליות כגון עליית חום מתונה, כאבי ראש, שלשולים, עייפות וירידה בתאבון, כאבי שרירים ומפרקים, בחילות והקאות, שחולפות לרוב תוך 48 שעות ממועד החיסון. במידה והחום עולה ניתן לקחת, בהתייעצות עם רופא, תכשיר להורדת חום.

תופעות לוואי קשות יותר שעלולות להתפתח הן נדירות מאוד וכוללות התכווצויות, תגובות אלרגיות מאוחרות כגון נזלת, שיעול, אדמומיות, פריחה אלרגית ואורטיקריה (תגובה אלרגי חריפה בעור), וכן תגובות אלרגיות מיידיות מסוג שוק אנפילקטי - מצב רב מערכתי שגורם לקשיי נשימה, נפיחות של השפתיים והלשון, פריחה נרחבת, בצקת ואף אבדן הכרה. מסיבה זו משרד הבריאות ממליץ להמתין כ-20 דקות במוקד הרפואי שבו ניתן החיסון כדי לעקוב אחרי תגובת המחוסן ואחרי הופעת תגובות חריגות. במידת הצורך, מצויד המוקד הרפואי בערכת טיפול יעילה לעזרה ראשונה

החיסון נגד קדחת צהובה ניתן בזריקה בודדת. מומלץ לקבל את החיסון 10 ימים לפחות לפני מועד היציאה לטיול.
חשוב להקפיד על קבלת החיסון במועד המומלץ ובמספר המנות המקובל. אתר זה מציע שירות ייחודי מסוגו בעולם ומאפשר לכם ליצור פנקס חיסונים ממוחשב ולעקוב בעזרתו אחרי החיסונים שכבר קיבלתם

ישנם מצבים שבהם מומלץ לדחות את מועד החיסון נגד קדחת צהובה או לא לקבלו בכלל, אך לפני ההחלטה כדאי להתייעץ עם הצוות הרפואי:

• החיסון אינו מומלץ לנשים בהריון. יש להתייעץ עם הצוות הרפואי ולשקול את הסיכונים שבחיסון אל מול סיכויי ההידבקות לפני נסיעה לאזור שבו המחלה נפוצה.
• החיסון אינו מומלץ לבני 60 ומעלה (הסיכוי לתופעות לוואי חמורות גבוה מהממוצע). יש להתייעץ עם הצוות הרפואי ולשקול את הסיכונים שבקבלת חיסון אל מול סיכויי ההידבקות לפני נסיעה לאזור שבו המחלה נפוצה.
• החיסון אינו מומלץ לתינוקות מתחת לגיל 6 חודשים.
• במקרה של רגישות לביצים או ג'לטין או במקרה של תגובה קודמת חמורה לאותו התרכיב, יש להתייעץ עם הצוות הרפואי בנוגע לקבלת החיסון.
• במקרה של מחלת חום (חום גבוה מ-38 מעלות) יש לדחות את מועד החיסון עד להחלמה.
• במקרה של מחלה זיהומית חריפה יש לדחות את מועד החיסון עד להחלמה.
• במקרים של ליקוים חמורים במערכת החיסון, בין אם מולדים או נרכשים (בעקבות מחלות ממאירות או טיפול מדכא חיסון כמו כימותרפיה), יש להתייעץ עם הצוות הרפואי לגבי קבלת החיסון, ובכל מקרה יש להימנע ממתן תרכיבים חיים מוחלשים. מסיבה זו החיסון אסור לנשאי HIV.
• החיסון אינו מומלץ לאנשים הסובלים ממחלות תימוס (Thymus). יש להתייעץ עם הצוות הרפואי ולשקול את הסיכונים שבקבלת חיסון אל מול סיכויי ההידבקות לפני נסיעה לאזור בו המחלה נפוצה.

• לאחר קבלת החיסון יש להמתין כ-20 דקות במוקד הרפואי שבו ניתן החיסון כדי לעקוב אחרי תגובת המחוסן ואחרי הופעת תגובות חריגות. במידת הצורך, מצויד המוקד הרפואי בערכת טיפול יעילה לעזרה ראשונה.
• יש להביא את פנקס החיסונים למוקד הרפואי שבו ניתן החיסון. עם קבלת החיסון הראשון (בדרך כלל עוד בבית החולים) מקבל ההורה את פנקס החיסונים המאגד ומאשר את כל החיסונים שקיבל בעל הפנקס. כל קבלת חיסון מתועדת בפנקס. לא יינתן חיסון ללא פנקס חיסונים!
• מטיילים רבים אינם משלימים את סדרת החיסונים ובכך מעלים את הסיכון להידבקות. אתר זה מציע שירות ייחודי מסוגו בעולם ומאפשר לכם, בעזרת פנקס חיסונים ממוחשב, לקבל תזכורת לגבי מועדי החיסון הבאים.
• פנקס החיסונים הממוחשב גם מאפשר לכם לעקוב אחרי מועדי החיסון ואחרי חיסונים שכבר ביצעתם. הפנקס לא מהווה תחליף לפנקס החיסונים הרגיל, אלא משלים אותו. צרו פנקס חיסונים ממוחשב עוד היום.